האם עובד יכול לנצל חופשת מחלה לצורך קיום עסק פרטי?

עובדת המועסקת מזה 17 שנה בחברה העוסקת בתחום התיירות פוטרה על ידי מעסיקה ללא פיצויי פיטורין, שעה שזה גילה שבמהלך שהייתה בביתה במסגרת חופשת מחלה בתשלום, נהגה העובדת לספק שירותי מניקור במסגרת עסק פרטי שניהלה בביתה.

יובהר, כי במהלך תקופת העסקתה החליטה העובדת ליטול חלק בקורס חוץ ארגוני לבניית ציפורניים. עם השלמת חוק לימודיה החליטה העובדת לפתוח עסק צדדי למניקור אותו ניהלה הרחק מעיני מעסיקה, בביתה הפרטי.

חשדם של מנהליה התעורר לאחר שהעובדת נהגה להעדר מעבודתה לפרקי זמן ממושכים אותם תרצה כחופשת מחלה. במהלך אותה שנה החליט מעסיקה לשכור את שירותיה של חוקרת פרטית, אשר התחקתה על עקבותיה ומצאה, תוך שהיא קובעת לעצמה תור לקבלת שירות, כי העובדת מנצלת את היעדרותה מהעבודה על מנת להפעיל עסק פרטי ללא ידיעת מעסיקה וללא אישורו.

המעסיקה החליטה לפטר את העובדת על אתר, וזאת תוך שלילה מלאה של פיצויי הפיטורין להם יכולה הייתה להיות זכאית בנסיבות אחרות.

על פניו, ניתן היה לחשוב, כי המעסיקה פעלה נכון במקרה זה והצדק עמה. ניתן היה לחשוב, כי כלו כל הקיצים ואין באפשרותה של העובדת להציג טיעון ראוי, אשר יש בכוחו להקטין את נזקה.

הסתייעות בעורך דין מומחה ומנוסה החותר למיצוי ההליך יכולה להפוך את הקערה על פיה ולהיטיב עם העובדת למרות הכל.

ובכן, במסגרת תביעה שהגישה העובדת לבית הדין לעבודה טענה העובדת שלא היה מדובר בעסק פעיל בהיקפים גדולים וכי במהלך חופשת המחלה שלה היא קיבלה לא יותר מאשר מספר לקוחות בודדות.

לדידה, טענה העובדת, כי היא לא ידעה שפעילותה זו אסורה ומן הראוי היה שמעסיקה יזהיר אותה שמדובר במעשה אסור, וזאת בטרם ינקוט בצעד כה חריף של פיטורין. 

המעסיקה מצדה טענה, כי האיסור לעסוק בעבודה פרטית מעוגן בתקנון החברה, אשר בו מוגדרת הסנקציה שיש לנקוט נגד עובד שפעל במעשים, אשר הוגדרו על ידה כגובלים אף בפלילים.

החלטת בית הדין לעבודה

בית הדין לא השתכנע מטיעוניה של העובדת וקבע, כי הראיות אשר הוצגו על ידה ולפיהן ניתן על ידה שירות ללקוחות בודדות בלבד לא עלו בקנה אחד עם מה שהוברר בפועל.

יחד עם זאת, קבע בית הדין לעבודה, כי פיצויי פיטורין מהווים זכות מגן של משפט העבודה ושלילתם ניתנת לביצוע אך ורק עם זו תואמת את לשון הוראות החוק. העובדה, כי המעסיק קבע בתקנון החברה תנאים מחמירים מאלה הקבועים בחוק בעניין זה, אינם מקנים לו את הזכות לשלול את פיצויה.

עוד הוסיף בית הדין לעבודה, כי על פי ההלכה הפסוקה, יש לפנות במקרה זה להוראות הקבועות בתקנון העבודה בענף התעשייה בישראל הקובע מהם הסנקציות שיש להטיל על עובד אשר ניצל לרעה את תעודת המחלה שניתנה לו, ובכלל זה: הטלת קנס, השעיית העובד לפרק זמן מוגדר ללא תשלום, פיטורין המלווים במתן הודעה מוקדמת.

מבחינת בית הדין לעבודה, שלילת פיצויי פיטורין, אם נעשית, צריכה להיעשות בצורה זהירה ומדודה, וזאת במקרים קיצוניים ביותר.

לנוכח האמור, קבע בית הדין, כי לא ניתן היה לשלול את זכותה של העובדת לפיצויי פיטורין אך ורק על בסיס העובדה שניצלה לרעה את חופשת המחלה בה שהתה. עם זאת, מאחר ובית הדין מצא לנכון לייחס לעובדת עבירה של הפרת אמון והצגת מצג שווא כלפי מעסיקה, הוא מצא לנכון לתת לכך ביטוי בהיקף הפיצויים להן תהא זכאית.

לסיכום, בית הדין לעבודה קבע, כי לא היה מקום לשלול מהעובדת את מלוא הפיצויים לה היא זכאית ברגיל ופסק לטובתה פיצויי פיטורין העולים כדי 80% מהפיצויים הנזקפים לזכותה על בסיס הוותק שלה במקום עבודה זה.

נתקלת בבעיה הקשורה בדיני עבודה, באפשרותך לתאם פגישת יעוץ שבה תוכל/י לקבל את כל המידע הדרוש לך.

תשאלו את הכותב: עו"ד ומהנדס עדי א. עציץ 0522-234725